אודות מיהו

מיהו קטאוקה ארליך   (כתבה עלי - כאן)

החלה ללמוד בְּהַרָטָה נָאטְייָאם בקיוטו ,יפן ב-1994 אחרי תואל ראשון ב kyoto city university of art.

קיבלה השראה בתחום אומנותי דתי, והמשיכה בלימודיה בצ`נאי (מדרס), הודו בהדרכתן של המורות גב` דויקה ראני וגב` אידירה קדמבי ושורי קאנט נאטארז'ן.

מיהו מופיעה ומלמדת כיום בישראל, וכן סיימה תואר שני במדעי הדתות באוניברסיטת תל אביב, במסגרתו ערכה מחקר בנושא אומנויות הבמה בדתות ביפן בתקופת ימי הביניים.

מיהו עוסקת גם בקרמיקה וכדרות יפנית, ובאמנויות יפניות שונות.       

ריקוד ואני

כשאנשים שואלים אותי אודות "ריקוד הודי", הם מעלה בדמיונם אישה יפהפייה המככבת בסרטים הודים, לבושה בבגדים ססגוניים וצבעוניים, ומקושטת בתכשיטים נוצצים.

למעשה, הריקוד ההודי הקלאסי, שונה לגמרי מזה המוצג בסרטים ההודיים הפופולאריים.

כיד המקרה התוודעתי לעולם ריקוד זה, וגיליתי כי הוא עולם קלאסי, נוקשה וסגפני.

במקור, הריקוד ההודי הקלאסי בְּהַרָטָה נָאטְייָאם, היה ריקוד שנשים רקדו במקדשים הינדואיסטיים בפני האלים בתקופת מי הביניים. במאה העשרים, ריקוד זה קם לתחייה, והפך להיות ריקוד אומנותי מסורתי הנלמד בעיקר בדרום הודו על ידי נשים, ילדות ונערות. גברים מועטים רוקדים ריקוד זה.

ריקוד זה מתבסס על הספר הקדוש נָאטְיָה שָׁאסְטְרָה, שנכתב לפני כאלפיים שנה.

מהות הבְּהַרָטָה נָאטְייָאם, היא איחוד של ריקוד, מוסיקה ושירה. הריקוד מבטא את דמות העולם ההודי העתיק, על הפילוסופיה שלו והדתות.

כשאני רוקדת, מודעותי מגיע לכל קצות גופי מאצבעות הידיים ועד לקצות אצבעות הרגליים, הגבות, העיניים, וכל כולי נמתחת עד כמה שניתן.

תפקיד הרגליים הוא לתת קצב. הרקדנית עונדת לרגליה פעמונים המפיקים צליל  דינאמי ומדויק, המשתלב בהרמוניה עם המוסיקה ההודית הקלאסית הנשמעת ברקע.

כשכפות הרגליים היחפות צועדות על האדמה, מתעוררת הצ`קרה הראשונה - מוּלָאדְהָאלָה צָ`אקְרָה, שהיא מקור אנרגיה גשמית. אנרגיה זו מתרוממת חוליה אחר חוליה במעלה עמוד השידרה, והופכת להיות עילאית.

הריקוד מחזק את שרירי הרגליים, מגמיש את הגוף, ומעניק חוש קצב.

בניגוד לדיוק המאפיין את קצב כפות הרגליים, הידיים והעיניים מבטאות ברכּוּת, את מכלול הרגשות של האדם, ומשמשות לעיתים לספר את הסיפור שמאחורי קטע הריקוד. הריקוד נותן לאדם כוח ביטוי עשיר וכוח ריכוז.

כדי שריקוד יהיה מושלם, יש להשקיע זמן רב. את התנועות הבסיסיות ניתן ללמוד במשך כשנה, אבל הריקוד אינו טכניקה בלבד, יש להבשיל ולהתפתח מהלב ומהנשמה, וזה מה שמושך אותי, כרקדנית הבְּהַרָטָה נָאטְייָאם להתמיד.

במהלך האימונים הפיזיים היומיומיים, אנו חווים שינויים בגוף ובתודעה.

במהלך לימוד הריקוד, פוגשת הרקדנית בעולם המיתולוגי והפילוסופי של הודו, אשר ממלא את גופו באנרגיה ובשמחה.

אודות מיהו קטאוקה ארליך:

החלה ללמוד בְּהַרָטָה נָאטְייָאם בקיוטו ,יפן ב-1994.

קיבלה השראה בתחום אומנותי דתי, והמשיכה בלימודיה בצ`נאי (מדרס), הודו בהדרכתן של המורות גב` דויקה ראני וגב` אידירה קדמבי ושורי קאנט נאטארז'ן.

מיהו מופיעה ומלמדת כיום בישראל, וכן סיימה תואר שני במדעי הדתות באוניברסיטת תל אביב, במסגרתו ערכה מחקר בנושא אומנויות הבמה בדתות ביפן בתקופת ימי הביניים.

"Shiva Nataraja "         

At Inbal theater 2011    

חזרה אל התפריט הראשי